שאלות ותשובות על ציור

כן, אפשר לזרז את תהליך ייבוש ציור שמן. קיים חומר שזה תפקידו. זהו נוזל הנקרא "Siccative". בזמן הציור יש להוסיפו למדיום, בזהירות ובכמות מזערית: 2% מן המדיום ולא יותר.
אולם אינני ממליצה לך להשתמש בחומר זה. כל דרך לזרז ייבוש של צבעי שמן אינה בריאה להם, ומקצרת את חיי הציור לטווח ארוך. על השמן להתייבש בקצב טבעי. בסופו של דבר, כאשר מתרגלים לצייר בשמן רואים כי הייבוש האיטי הוא יתרון גדול. הוא מאפשר לעשות בקלות מעברי-גוונים הדרגתיים ורכים (בניגוד לאקריליק שבו מעברי גוונים קשים ולא נוחים לביצוע). העבודה בשמן נעשית בשיטת השכבות, עם המתנה של מספר ימים לייבוש בין שכבה לשכבה; או לחילופין בשיטת אלה-פרימה (alla prima), כאשר מציירים בישיבה אחת של 2-3 שעות ציור שלם; ואז יש ללמוד כיצד לעבוד ברטוב-על-רטוב. זה בהחלט אפשרי ומאד מהנה.

המכחולים הטובים ביותר לציור אקווארל הם מכחולים עגולים, אשר השיער שלהם מסתיים בחוד יפה, והם גמישים וקפיציים, ושומרים על צורתם הזקופה גם כאשר הם רטובים. לאקווארל (בניגוד לשמן) מתאימים הן מכחולי סייבל והן מכחולים סינתטיים – בתנאי שהם באיכות טובה מאד, כפי שהוסבר לעיל.

נייר לאקווארל צריך להיות:
1. בעובי לא פחות מ-300 גרם (פחות מזה אינו מספיק עמיד, ויקבל "גלים" כשתרטיבי אותו).
2. נטול-חומצה (acid free). לגבי הטקסטורה – זה תלוי בטעמך האישי. נסי ניירות עם סוגים שונים של טקסטורה, וראי באיזה את מקבלת את התוצאות הטובות ביותר.

אפשר כמובן, אך מאד לא רצוי. החומר והטקסטורה של הקנווס מיועדים ומתאימים לצבע "רטוב", לא לרישום או לצבע יבש. עפרונות או פחם או גירים על קנווס יניבו תוצאה גסה ולא נעימה למראה, והיכולת לשלוט על פרטים גרועה מאד. ובאותה מידה לא כדאי לנסות לצייר בשמן על נייר או קרטון. ידוע לי כי ציירים בני זמננו מרבים לצייר על חומרים שונים ומשונים. אם אתה תר אחר גימיק מקורי, ומנסה להדהים בחידוש יחצני, תמצא עניין בכך.
אולם אם אתה צייר הלוקח את הציור ואת עצמו ברצינות, אתה תבחר בודאי להתמודד עם האתגרים האמיתיים של ציור, ואת אמירותיך המקוריות לבטא בכלים של נושא, קומפוזיציה, צבע, אוירה; ולא באמצעות מריחת פחם על קנווס, ולא במריחת צבעי-בניין על קרטון או פח.
האמן לי כי עדיין יש ויש אינסוף רעיונות מקוריים ועכשויים, שאפשר לומר אותם במכחול על קנווס או בעפרון על נייר.

אנסטסיה יקרה, כדי למנוע סדקים ולשמור על חיי הציור, הקפידי על הדברים הבאים במהלך עבודתך:
1. הזהרי לא לעבוד עם הרבה מדי מדיום. עבדי עם מדיום מקצועי איכותי, ולא עם שום חומר אחר כמדלל.
2. עבדי בשיטת "שמן על רזה". כלומר, בשכבות הראשונות עבדי עם מדיום יותר רזה (הוסיפי לו לו מעט טרפנטין-עץ), ובשכבות הסופיות עם מדיום רגיל. אך שוב, לא כמות גדולה מדי של מדיום.
3. אל תציירי על קנווס שציירת עליו בעבר ציור אחר.
4. אני מניחה שאת עובדת בשכבות. הקפידי שכל שכבה תהיה דקה מאד, והקפידי על ייבוש מוחלט בין שכבה לשכבה. אם את רוצה לעבוד עם כמות גדולה של צבע, עשי זאת אך ורק בשכבה האחרונה.
5. כדי לשמור על חיי הציור לאחר שסיימת לצייר, הגני עליו מאד משמש ישירה, מחום, ומלחות. הנחייה חשובה זו מכוונת לכל מי שמצייר בשמן.

אינני מכירה את ביל אלכסנדר, אולם טכניקת "רטוב על רטוב" (wet on wet) היא טכניקה ידועה ומקובלת מאד בציור שמן לפחות מסוף המאה ה-19. כל מורה רציני לציור המלמד את טכניקת השמן בדרך יסודית ומסודרת, מלמד כיצד לעבוד ב"רטוב על רטוב".
טכניקה זו נוצרה כניגוד לציור שמן בשכבות, רטוב-על-יבש, שהיא שיטת הציור הקלאסית, האיטית והמוקפדת, המקובלת מאז הרנסנס. כאשר השתנה הסגנון ונתעורר צורך לצייר בדרך מהירה, ספונטאנית וחופשית יותר, התפתחה טכניקת רטוב-על-רטוב.
טכניקת רטוב-על רטוב משמשת כאשר מציירים לא בשכבות אלא "במכה אחת" – "Alla Prima" – כלומר כל הציור מתחילתו עד סופו בישיבה אחת. יתרונה הגדול: ניתן לתפוס במהירות, תוך 2-3 שעות, מודל חי המדגמן באופן חד-פעמי; או ניתן ליצור במהירות ציור נוף בישיבה בחוץ, כאשר אין אפשרות לחזור לנוף זה לשכבות נוספות.
טכניקה זו אכן מתאפיינת בסגנון ספונטאני יותר, ובמשיכות מכחול חופשיות וגדולות יותר.
אין צורך ב"כלים יחודיים" לעבודת רטוב-על רטוב, אלא בציוד השמן הרגיל, ובמכחולי בריסטל (שיער טבעי) איכותיים ומספיק גדולים, מסוג bright ו- filbert . ואין צורך במדיום מיוחד, אלא במדיום איכותי רגיל. כל שצריך להקפיד הוא על מדיום "רזה" בשכבה הראשונה, כלומר מדולל במעט טרפנטין-עץ.
אגב, למתעניינים: שיטות "רטוב על רטוב" ו"רטוב על יבש" קיימות גם באקווארל – כמובן באופן שונה, אך העיקרון דומה: "רטוב על יבש" לציור מוקפד יותר, "רטוב על רטוב" לסגנון חופשי יותר.
ביום ששי 12.9.08 תתקיים ב"מרכז סמדר לציור" הדגמת ציור פורטרט בשמן אלה-פרימה, הנעשית בטכניקת רטוב על רטוב, ולאחריה ציור מודל של המשתתפים עם הדרכה. אם אתה מעוניין – פנה אלינו באימייל לפרטים.

ישנם 2 סוגי ורניש: סינתטי וטבעי. שניהם טובים, לכל אחד מהם יתרונות. בורניש הסינתטי ישנם 2 סוגים: מבריק – gloss ומאט – matte. דוקא המבריק הוא הטוב יותר. לכן, אם את מעדיפה מאט, ערבבי אותו עם המבריק, חצי-חצי. הורניש הטבעי נקרא Damar Varnish.
הקפידי למרוח לפי ההוראות. כפי שאת ודאי יודעת, יש להמתין לפחות 6-9 חודשים מסיום הציור עד למריחת הורניש.
כדי לנקות את הציור מאבק – ישנו נוזל מיוחד לניקוי צבעי שמן. ייתכן שניתן להשיגו ב"ארטא". אם אין באפשרותך להשיג חומר זה, נסי לנקות בזהירות מופלגת בטרפנטין-עץ עם מטלית רכה. נסי קודם ציור שאינו חשוב לך, ואח"כ, בעדינות, רק פינה קטנה בציור החשוב. רק אם הניקוי אינו מוריד צבע – המשיכי בזהירות.

כל סוג של קרטון הינו גרוע ביותר כבסיס לציור, ובמיוחד גרוע קרטון ביצוע. קרטון זה עובר תהליך התחמצנות והופך צהוב-חום, ומתכהה יותר ויותר במשך הזמן. מלבד זאת קרטון ביצוע מתפורר ו"נשבר" בקלות.
כלל ראשון: אין לרשום או לצייר – לא בעפרון או פחם או פסטל, ובודאי לא באקריליק או שמן – על חומר המכיל חומצה. זה כולל: נייר עיתון או כל נייר זול חום, קרטונים מכל סוג, קרטון ביצוע, דיקט טרי מדי שלא עבר טיפול. אתה פשוט גוזר על הציור שלך חיים קצרים מאד. אין דרך לשמור על ציור שצויר כבר על קרטון.
צייר באקריליק על מצע המיועד לאקריליק: נייר נטול חומצה (acid free) המיועד במיוחד לאקריליק, או – הברירה המועדפת – קנווס מתוח על מסגרת עץ.
לשאלתך האחרונה – כן, ניתן להשיג בחנות שלנו בלוק נייר עבה מיוחד לאקריליק, וקנווסים מוכנים לציור.

קורס רישום במח ימין הבא נפתח ב-3.11.09 ויתקיים בימי שלישי בערב. הפרטים כאן. קורס זה אינו מתקיים בימי ששי.

הערה לכל אלו המתנים השתתפותם בכך שהקורס יתקיים בזמן ובמקום המתאימים להם: אם כך הדבר, אולי הקורס אינו מאד חשוב לך, ולכן – אולי אינו נועד לך. הקורס מיועד רק לאנשים הרוצים בכל לבם ללמוד ציור ברמה מקצועית גבוהה, ומוכנים להשקיע בכך.
3 היתרונות של קורס זה:
1. הנושא העיקרי הנלמד בו הוא בני אדם ופורטרטים ממודל חי. (ולא צנצנות וקוביות, ולא ציור מצילומים, ולא העתקה מחפירה של ציורים.)
2. הוא קצר ויעיל מאד.
3. אתה תדע בודאות לצייר בסוף הקורס.
ובגלל יתרונות אלו, זהו קורס הרישום הטוב בארץ. לכן, זה אינו רלוונטי אם הקורס מתקיים בימי ששי אם לאו. זה רלוונטי שהקורס הזה עדיין מתקיים. הוא לא יתקיים לנצח.

1. אתה טובל את קצה המכחול בלבד במעט מדיום, ואז בצבע.
2. אם התוצרת איכותית, הצבעים יישמרו בשפופרת במשך שנים. על הפאלטה – הערימות המעורבבות מתייבשות במהירות ויש לנקות את הפאלטה מיד בתום הציור. ערימות הצבעים המקוריות ששמת על הפאלטה מתוך השפופרת יכולות להישמר מספר ימים.
3. התייבשות ציור שמן: תוך 3-5 ימים (תלוי באקלים ובסוג הצבע.)
4. טיפול לאחר סיום הציור – ראה התשובה לשאלה השישית בקשר למריחת ורניש.

פאלטה מעץ היא המתאימה ביותר לצבעי שמן, וזאת דוקא בשל הסיבה שהעץ סופג את הצבע. במהלך השימוש בפאלטה, העץ יקבל בהדרגה גוון טבעי כהה, המורכב מכל ערבובי הצבעים שנספגו בו. גוון טבעי זה נותן רקע נכון לגוונים המעורבבים – רקע דומה לזה שיתקבל על הקנווס, המאפשר לנו להתרשם נכון מהגוון שערבבנו.
כאשר אין כלל רקע, כמו בזכוכית, או כאשר הרקע לבן, כמו בפאלטת פורמייקה – ההתרשמות מהגוונים המעורבבים לא תהיה נכונה. יהיה הבדל גדול בין הגוון על הפאלטה לבין אותו גוון כפי שייראה על הקנווס.
(הערה: אנו מדברים, כמובן, על גוון הפאלטה הנשאר לאחר שניקינו אותה היטב מן הערבובים. לעולם אין להשאיר ערימות צבע מעורבב על הפאלטה ולהניח להן להתייבש.)

חברות צבעים אחדות מייצרות שפופרות גווני מתכת, כגון גווני זהב, כסף, נחושת. (שפופרות אלו יקרות למדי.) תוכלי לחפש בשוק שפופרות כאלו.
כדי להכין קנווס לציור, יש למרוח עליו ג'סו. הג'סו הפשוט והמקובל כיום הוא ג'סו אקרילי. יש למרוח 3 שכבות לכיווני שתי וערב, עם ייבוש מוחלט בין שכבה לשכבה.

בעיפרון גרפיט מציירים בדיוק כמו בעיפרון רגיל. הוא רך יותר מעיפרון רגיל, ולכן קל ונוח יותר לעשות בו הצללות חלקות.
ציור בפחם מבוסס יותר על כתם ופחות על קו – כמו ציור בצבע, אולם בשחור-לבן. את משתמשת בו כמו בעיפרון, אולם בניגוד לעיפרון רגיל, ניתן לעשות בו שטחי צל ושטחים כהים גדולים, ולקבל ציור עשיר ומלא יותר.
את יכולה לנסות לצייר על נייר לא לבן, אלא בגוון בהיר כלשהו לפי בחירתך, ובמקרה זה את משתמשת בעיפרון הלבן כדי לעשות את הכתמים המוארים – הבהירים.

לליאור, החומר שקנית – דמר ורניש מבריק – לא נוצר כדי לערבבו עם צבעי השמן, אלא כדי לשמש ורניש, כלומר מעטה הגנה לציור הגמור, ובו יש להשתמש רק כאשר הציור יבש לחלוטין, לאחר מספר חודשים. דמר ורניש משמש גם כחלק מהחומרים המרכיבים מדיום, אולם לא בצורתו הנקיה. לכן, אל תשתמשי בו בצורתו הנקיה במהלך הציור. זה מאד לא בריא לציור.
לגבי שקיפות בצבעי שמן: יוצרים אותה באמצעות גלזורות. אופן השימוש בגלזורות מורכב מכדי לפרטו כאן, אולם העיקרון, בקיצור נמרץ, הוא: מערבבים כמות קטנה של צבע בכמות גדולה של מדיום עשיר, כך שנוצרת תמיסה שקופה צבעונית, ובה משתמשים לצביעה במקום בצבע הרגיל מן השפופרת.

לימור יקרה, את שואלת שאלות שאינני יכולה להשיב עליהן לצערי. כי לצייר מבלי ללמוד ציור זה ממש כמו לנסות לנגן בפסנתר או כינור מבלי ללמוד.
לא יעזור הרבה אם אומר לך באילו צבעים להשתמש. זה כמו שאענה למישהו ששואל איך לנגן, שיישב ליד פסנתר, וילחץ על הקלידים באצבעות.
כיוון שאת מבקשת תשובה בכל זאת, אענה לך שיהיה לך קל יותר להתחיל בצבעי אקריליק, מאשר בכל שאר סוגי הצבע. ציור בצבע לא מתחילים ע"י רישום בעיפרון או בפחם. את יכולה כמובן לעשות זאת – בעיפרון או בפחם כרצונך, אין זה משנה הרבה. ציור מקצועי בצבע מציירים מההתחלה עד הסוף רק במכחולים. (מכחולים מסוגים ומגדלים שונים, לפי התקדמות הציור.) אך לשם כך יש ללמוד כיצד לעשות זאת.
אולם לפני שמתחילים לצייר בצבע יש ללמוד רישום, בייחוד רישום של בני אדם ממודל חי, וללמוד פרופורציות והצללות בצורה מסודרת, ורק לאחר מכן ללמוד טכניקות ציור בצבע, תורת הצבע וערבוב צבעים.

פחם אינו צבעוני אלא שחור, ואת מתכוונת בודאי לפסטל רך, הנקרא בטעות "פחם צבעוני". ישנם גירי פסטל רך עבים ודקים, מרובעים ועגולים. תוכלי לקנות תחילה מספר גירים בודדים ולנסותם, ורק אז – אם הציור נעים לך – לקנות סט שלם. קני סט של פסטל רך – soft pastel – מתוצרת טובה. רצוי מספיק גוונים – 48 לפחות.
תוכלי לחפש אתרים בנושא אם תחפשי לפי מילות המפתח soft pastel. לגבי חוברות – אינני יודעת, ואת דעתי לגבי לימוד ציור מחוברות ביטאתי כבר מספר פעמים באתר זה… בהצלחה!

המכחולים הסינתטיים נראים יפים ובעלי צבעים מרשימים ונוצצים. אולם הם הרבה פחות עמידים לאורך זמן ממכחולי שיער טבעי. לאחר שימוש לא ארוך בציורי שמן – שערותיהם יתפזרו ויתעקלו כלפי חוץ (כמו שקורה למברשת-שיניים ישנה) והם לא יהיו ראויים יותר לשימוש. התופעה אינה קיימת במכחולי שיער טבעי – הם שומרים על צורתם לאורך זמן.

הסוגים העיקריים בשוק (המיועדים לציירים, לא לילדים):
1. פסטל שמן – oil pastel – גיר עגול ולרוב עבה. חומר שמנוני מדביק את אבקת הפיגמנט, ויש ללחוץ כדי "להוציא" צבע מן הגיר. התוצאה גסה למדי, אין אפשרות לניואנסים. מתאים לסקיצות מהירות ולסגנון חפשי. לא מומלץ לציור ראליסטי או לציור עם פיניש מוקפד.
2. פסטל רך – soft pastel – גיר עגול או מרובע, עבה או דק. אבקת הפיגמנט דחוסה יחד ללא חומר מדביק, ולכן נושרת אבקה בזמן הציור. גיר זה מאפשר ניואנסים עדינים, ערבובים, ומעברי גוונים. יש להקפיד לעבוד על נייר בעל טקסטורה מיוחדת לפסטל.

צייר אינו מעתיק את הטבע. גם לא צייר ראליסטי. צייר מתבונן בנוף / בדוגמן, מקבל ממנו השראה, ובורא אותו מחדש תוך שהוא מטמיע בציור את ערכיו, רגשותיו, השקפת עולמו. כאשר אתה מעתיק ציור של צייר אחר, אתה מעתיק את הרגשות שלו . אני בטוחה כי יש לך רגשות וערכים משלך, אולי יפים ומרתקים לא פחות מאלו של הצייר אותו אתה מעתיק. עליך להכניס בציור שלך את רגשותיך-שלך, לא את רגשותיו של אחר.
לא מעתיקים – גם לא "בערך" – שיר, סיפור או מנגינה. ולא מעתיקים ציור. גם לא "בערך", גם לא "כדי ללמוד". זה אינו נכון ואינו מוסרי.
לומדים מציירים גדולים ע"י התבוננות בציוריהם וקבלת השראה מהם, לא ע"י העתקתם.

מכחולים עגולים מצד אחד צוברים בתוך שערותיהם כמות גדולה מדי של צבע, והדבר מפריע לציור; ומצד שני הם אינם יכולים למלא שטחים גדולים עקב המבנה הצר שלהם.
המכחולים השטוחים מכילים בשערותיהם את כמות הצבע המתאימה לעבודה, מאפשרים עבודה מדוייקת יותר, ומשיכות המכחול הרחבות מאפשרות מילוי שטח קל ומהיר.

מכחולי הסייבל מיועדים לעבודה מדוייקת, לפיניש ולפרטים קטנים. בעבודה מסוג זה עלינו להתקרב מאד לקנווס, ולכך נועדו מכחולים עם ידית קצרה. ידיות ארוכות יפריעו לעבוד קרוב לקנווס. ואילו הידיות הארוכות מיועדות למכחולי בריסטל, כי הם מיועדים לעבודה גסה יותר הדורשת התרחקות מן הקנווס.
(ולו יצרני המכחולים היו בעצמם ציירים מקצועיים, הם היו יודעים כי ידית ארוכה מתאימה למשיכות-מכחול גדולות, וידית קצרה מתאימה לפרטים ולפיניש.)

כתרין יקרה, למוכרת שלך אין מושג על ציור. כדאי מאד שלא תשאלי אותה יותר על צבעים כי היא רק תבלבל אותך.
את צודקת, אקווארל הוא בהחלט שם של צבע: צבעי מים.
"צבעי מים" בצרפתית: aquarelle.
"צבעי מים" באנגלית: watercolor.
בישראל קוראים לצבעי מים "אקווארל" כמו בצרפתית. צבעי אקווארל ברמה מקצועית נמכרים בקוביות או בשפופרות קטנות.

כן, המדיום שלנו טוב יותר ממדיום תוצרת חוץ. הוא עולה עליו בתכונות אלו:
1. הוא מכיל טרפנטין-עץ אורגני, ולא טרפנטין מינרלי (שהוא תוצר לואי של נפט);
2. הוא מכיל שמן פשתן בכבישה קרה (שהוא עמיד לאורך זמן בפני חימצון ושינוי צבע);
3. הוא מכיל את ההרכב המתאים ביותר לשימוש בצבעי שמן (ולא את ההרכב הזול יותר ליצרן), ולכן הוא עשיר יותר, ואינו "רזה" ודליל כמו המדיומים שבחנויות.
4. הוא ארוז בצנצנת זכוכית צבעונית ולא שקופה, הנותנת הגנה נוספת מפני חימצון ע"י אור השמש.

בודאי. טכניקת השמן דורשת מכחולים עדינים וגמישים יותר, וגם חזקים ועמידים יותר, מטכניקת האקריליק. לכן מכחולי אקריליק ברובם לא יתאימו לשמן. אולם ההפך – בהחלט כן.

לא. כיוון שמציירים, כמובן, על צד אחד בלבד. וכאשר רק צד אחד "נרטב" ומתייבש – במשך הזמן נוטה הלוח להתעוות ולקבל צורת קשת, ושולי הבד נוטים להפרד מן הקרטון. אגב, הקרטון אינו זול. בחלק מהחנויות הוא יקר ממש כמו הקנווס המתוח על מסגרת עץ.

יוני יקר, אנא, אל תנסה למסגר ציורים בעצמך. על אחת כמה וכמה כשאתה מציין כי ציוריך מושקעים מאד. אתה הורס אותם. זוהי עבודה מקצועית של ממסגר, היודע איך להדביק ובאילו חומרים להשתמש. אגב, הדבקה של ציור מורידה מאד את ערכו האמנותי. ציירים מקצועיים המציירים על נייר מקפידים למסגר ללא הדבקה. אולם אז אנו זקוקים לזכוכית. ציורי נייר חייבים מסגרת זכוכית אם רוצים לשמרם.
אם רצונך שהציור יהיה ללא זכוכית, צייר באקריליק על בד – קנווס מתוח על מסגרת עץ – במקום על נייר. כשתתרגל לצייר על בד תראה שהעבודה נעימה מאד והתוצאות נהדרות, גם בציורים היפר-ראליסטים כשלך. ציור על בד לא חייבים למסגר כלל. תוכל לתלות אותו כמות שהוא על מסגרת העץ שלו.